המלצה על ספר: ליל האוב

בשלהי השירות הצבאי שלי התחלתי לחשוב על היום שאחרי השחרור והגעתי למסקנה שכדאי להתחיל ללמוד לפסיכומטרי או לכל הפחות ללמוד מילים ולקרוא ספרים באנגלית. בעקבות המסקנה הזו, מצאתי את עצמי באחד מימי ראשון, בעודי עושה את הדרך הארוכה מתל אביב לבסיס ברמת הגולן, מעיין במדור ספרות אנגלית של חנות הספרים הקטנה שנמצאה במסוף האוטובוסים של חצור הגלילית. עמדו שם מעט מאד ספרים ולכן שלפתי את הראשון מהמדף, ספר עם כריכה כחולה וכהה שנשא את הכותרת "Oracle Night" והתברר שנכתב על ידי פול אוסטר. באותה תקופה שמעתי כמה המלצות חמות על אוסטר, אבל אף אחת מהן לא הזכירה את הספר הנ"ל שאת שמו אפילו לא ידעתי לתרגם לעברית. באותו רגע הודיעו בכריזה שהטיולית לבסיס הגיעה, דבר שגרם לי להחליט מהר לקנות את הספר מתוך תחושה של "אז מה אם לא שמעתי על זה, כמה גרוע זה יכול להיות?". אכן, זה לא היה כל כך גרוע. למעשה אפשר לומר שהספר הזה שינה את חיי ובגללו החלטתי להתחיל לכתוב ולעסוק בכתיבה.  

עטיפת הספר המקורית

"ליל האוב", כך בעברית, הוא מסוג הספרים שמכילים סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור עד שבתחילה אפשר מעט להתעייף מהטכניקה הזו. אך הרצון שלי להצליח לקרוא ספר שלם באנגלית והשאיפה להגיע אל מעבר להרי ה-700 אפשרו לי לצלוח את הפתיחה ולטבוע בעלילה המורכבת. הספר מתאר את החיים של סופר שנמצא בבית לאחר שהחלים ממחלה והוא מתחיל את צעדיו הראשונים בחזרה לשגרה, תוך שהוא מנסה לכתוב סיפור חדש. בזכות הקריאה בו, גיליתי את עולם הכתיבה על מורכבותו ומסתוריותו, עולם שבו לכל החלטה לכאורה שרירותית כמו שם הדמות, המקצוע שלה, הסטטוס המשפחתי שלה או צבע העור שלה יש השפעות מרחיקות לכת על העלילה עד שתהליך הכתיבה הופך מהר מאד למצב של חוסר שליטה וחוסר אפשרות לתכנון מראש. כך לדוגמה, נאמר שהחלטנו לכתוב סיפור על כבאי שמציל אנשים משריפה. ההחלטה על השם של הכבאי יוצרת עוד המון תחושות נלוות כיוון שכבאי ששמו רחמים לא דומה לכבאי ששמו שקד או לכבאי ששמו ג'ון. כבאי רווק אינו דומה לכבאי נשוי, כבאי תל אביבי אינו דומה לכבאי בערבה וכך הלאה.

לכאורה, הדברים האלה ברורים מאליהם, אך עד שלא התחלתי לקרוא בספר 'ליל האוב' לא חשבתי על תהליך הכתיבה, על העניין בו, על מורכבותו ועל התחושה שהוא מעניק לאדם הכותב. בדיוק כמו שבתור ילד רציתי נורא כפפות ושק איגרוף אחרי שראיתי את הסרט 'רוקי', התחושה הזאת חזרה אחרי הקריאה ב'ליל האוב' רק שהפעם רציתי עט ומחברת כחולה כדי להתחיל לרשום בה סיפורים. לשמחתי, להבדיל מחלום האיגרוף שנגדע באיבו, חלום הכתיבה מלווה אותי מאז כבר כמעט חמש שנים ואם איי פעם אוציא דבר פרי עטי לאור, זה יהיה לא מעט בזכות הקריאה בספר הזה.

עטיפת הספר בגרסה העברית

מתוך גב הספר:

אחר תקופת הפלירט שלו עם אמנות הקולנוע, ממשיך פול אוסטר בהתמקדותו המחודשת בספרות הכתובה. גיבור ספרו החדש הוא סידני אור, סופר בשנות השלושים שלו המחלים ממחלה קשה וכעת שב אל החיים באופטימיות זהירה בעזרת אשתו האוהבת ובעידודו של סופר ידוע, ידיד של הוריה. בחנות לצורכי כתיבה, שצצה פתאום בשכונתו, מושכת את לבו מחברת כחולה מתוצרת פורטוגל; הוא קונה אותה מבעל החנות הסיני ומתחיל לכתוב בה. נדמה שזו התחלה חדשה, שצופנת בחובה הבטחה של חיים חדשים. אלא שסדרה של אירועים תמוהים ומאיימים, הקשורים בחלקם באותה מחברת פורטוגלית כחולה, מעיבה על חייו של גיבור הספר ומעלה מתחים ואיבות מן העבר הרחוק- שלו ושל אשתו האהובה.

"ברומאן העשירי שלו, שהופיע עתה ב'ספריה לעם' בתרגומה המשובח של ברוריה בן ברוך, מגולל אוסטר שורה של חידות שמוטל על הקורא לפענחן... דווקא הגירוי הזה הוא שמסב לי את מרב ההנאה בקריאת יצירתו של אוסטר."

רות אלמוג, מוסף "תרבות וספרות", "הארץ"

"פול אוסטר הוא אחד מהסופרים האמריקאיים הגדולים שחיים כיום. אין הרבה אשפים כמוהו שמצליחים לספר סיפור בתוך סיפור, כשהאחד יותר מסתורי מהאחר, ועדיין לשמור על עלילה ריאליסטית ואנושית."

עומר אלוני, "טיים אאוט"

"אוי, כמה שהוא כותב טוב, סופר שאוהב מילים ועד כמה שזה יישמע מוזר, כבר אין הרבה סופרים כאלה."

גלית עדות, "פנאי פלוס"

"אוסטר מתגלה בספר הזה כסופר גאוני באמת. הוא כותב שלוש עלילות שונות. הקורא פוסע בקריאתו כמהופנט בתוך לבירינת מרתק שיש בו פלשבקים ותפניות בלתי צפויות, עירוב של זמנים, ושילוב של אווירה סוריאליסטית-מיסטית."

ראובן שבת, "מקור ראשון"